יום רביעי, 16 באוקטובר 2013

קורס אמייל

רציתי לומר קודם תודה על התגובות ברשומות הקודמות, תודה על הפניות האישיות שלכן אלי. תרגישו חופשי לשאול וליצור איתי קשר, אני תמיד שמחה לענות על שאלות ולשמוע מכן.

** אתם מוזמנים ללחוץ על התמונות ולהגדיל אותם, כמו כן גם לעשות Pin ולתייג בפינטרסט **

השבוע התחלתי את השנה האחרונה והרביעית לתואר  ועוד לא סיימתי לספר לכן על השנה האחרונה. 
השנה הנוכחית תעסוק בעיקר ביצירת קולקציה אחת גדולה, שזה פרוייקט הגמר שלי. התכנון הוא לתת לכן להיות עדות לתהליך לאורך השנה. אבל לפני שנקפוץ לשנה הבאה נסיים עם השנה הקודמת.

אז מה זה בעצם אמייל?

אמייל הוא חומר צבעוני הנוצר מהתכת אבקת זכוכית על שכבת מצע (כגון: מתכת, זכוכית, קרמיקה או אבן) ע"י אפייה (לרוב בטמפרטורה של 750-850 מעלות צלזיוס) (נלקח מויקיפדיה).

מה הקשר בין אמייל לתכשיטים?
יש הרבה קשר, אמייל הוא חומר שאפשר לשים אותו על המתכת וליצור תכשיטים צבעוניים ומשגעים. אתם מוזמנים לשוטט ברחבי גוגל ולראות את היופי של תכשיטי אמייל. בתור חובבת צבע גדולה, אמייל היה אחד הקורסים האהובים עלי השנה.

קורס אמייל הוא קורס שחיכיתי לו עוד משנה א'. אמנם בשנה א' לא ניתן לבחור את הקורס הזה, אבל כבר אז יצא לי לראות את תוצרי הקורס של הסטודנטים מהשנים שמעלי ומיד התאהבתי וידעתי שאני צריכה לחכות בסבלות. בשנה השניה שלי כבר יכולתי לבחור את הקורס, אבל לצערי לא נותר בו מקום וכך נאלצתי לחכות  לשנה השלישית כדי להשתתף בקורס הכי צבעוני בשנקר.

בקורס הזה זכינו ללמוד שיטות שונות בעבודה עם אמייל ואני אשתדל להסביר את ההבדלים בין השיטות השונות. 


 אמייל מגיע בצורה של אבקה, כמו חול צבעוני שאותו מפזרים בכל מיני טכניקות על גבי המתכת. את המתכת מכניסים לתנור חם לכמה שניות עד דקות ומקבלים משטח חלק וצבעוני.

התרגיל הראשון שקיבלנו היה להכין שבלונות שבעזרתן נוכל לכסות חלק מהמתכת ולשחק עם השכבות והצבעים השונים של האמייל.


 


 למי שלא מזהה השבלונות שהכנתי היו ההר והירח (ריבוע תחתון מצד שמאל) שהם מתוך
The Nightmare Before Christmas - סרט אנימציה שטים ברטון כתב. השבלונה השניה היתה סילואט של מרי פופינס (ריבוע עליון מצד שמאל), והשבלונה השלישית (ריבועים מצד ימין) היתה החיוך של החתול של אליס (Alice in wonderland). 

השכבה הראשונה שהנחנו על הפלטת מתכת היתה צבע רקע, מעל שמנו את השבלונה ופיזרנו צבע אחר וזה מה שיצא. בין שכבה לשכבה הפלטה נכנסה לתנור.


 


תרגיל נוסף שהיה לנו היה לצייר עם אמייל. יש צבעי אמייל שמגיעים בגרגירים אותם מערבבים עם שמן שהופך אותם לצבע נוזלי שאיתו אפשר לצייר בעזרת מכחול. חוץ מהריח הנוראי של השמן (שמן לבנדר) הטכניקה הזו היה האהובה עלי ביותר.




גם פה נתתי לטים ברטון להשפיע עלי ולהיות מקור השראה לציורים, כאן אתם יכולים לראות את הציורים לפני שהם נכנסו לתנור. בציור אחד החלטתי לצייר את הכובען המשוגע מ-אליס בארץ הפלאות. 


 


בפלטה השנייה בחרתי שוב בסרט The Nightmare Before Christmas כהשראה





אחרי הרבה שכבות של צבע, כשבין שכבה לשכבה המתכת נכנסה לתנור, אלה היו התוצאות

 


טכניקה נוספת שלמדנו היתה צריבה של מתכת. מה זה אומר צריבה? לוקחים מתכת שמים אותה בנוזל ש"אוכל "אותה וצורב אותה לעומק. ככל שהמתכת שוהה יותר זמן בחומר היא נצרבת יותר.

כל אחת נתבקשה לקחת פלטות מתכת בגודל 5 ס"מ על 5 ס"מ ולצייר עליה עם חומר מגן, סוג של זפת שחורה. החומר הזה מגן מפני המתכת כדי שלא תיצרב וכך בעצם אפשר לצייר כל מיני ציורים. כמו שכבר הסברתי קודם, הקורס הזה היה אחד האוהבים עלי בגלל הצבעים הנפלאים של האמייל. לכן בשלב הזה החלטתי לנצל את החמידות והיופי שלהם ולצייר... קאפקייקים!


כך הפלטות נראות לפני צריבה





את הפלטות המצוירות שמנו בכלי עם נוזל הצריבה ונתנו לו לעבוד. לאחר הצריבה, החלקים החשופים של המתכת שקעו והחלקים השחורים, של הציור, נשארו גבוהים. ניקינו את המתכת מאותו חומר הגנה שחור וכל מה שנותר לעשות הוא למלא את החלקים השקועים בצבע.


אין לתאר את הכיף והאושר שיצא לי להכין קאפקייק צבעוניים, מקושטים ושמחים שכאלה וזה מבלי לבלות דקה במטבח!


 





את טכניקת הצריבה אפשר לעשות בכמה דרכים, וחוץ מהחומר השחור שמגן על המתכת מצריבה ישנם גם חומרים אחרים שמגנים על המתכת מפני צריבה. אחד מהם הוא דף כחול מיוחד, עליו ניתן להדפיס כל ציור, הדפסה צריכה להתבצע במדפסת לייזר. לאחר ההדפסה צריך להעביר את הציורבעזרת חום למתכת ולתת לאותו דף כחול להגן על המתכת מהצריבה.

כאן מצד ימין אתם יכולים לראות את הדף צמוד למתכת ומצד שמאל אפשר לראות כבר את המתכת צרובה אחרי שניקיתי ממנה את הדף הכחול. 


אתם לא טועים, שוב אפשר לראות את אליס מארץ הפלאות, קופצת לבקר בעבודות שאני עושה, בתוך התפוח אפשר לראות מצד ימין את הארנב ומצד שמאל את אליס. 





טכניקה נוספת של מילוי חלל היתה הפוכה מטכניקת הצריבה, הפעם לא "הורדנו" גובה מהמתכת אלא "הרמנו" גובה מהמתכת. 

שוב לקחנו פלטת מתכת קטנה והצמדנו לה פסים דקים של מתכת שנתנו גובה ומקום להנחת האמייל. לצערי אין לי תמונה של השלב הזה, אבל אתם יכולים לראות את התמונה הבאה, שם פסי המתכת יחסית בולטים וניתן לראות אותם.



כך נראות שתי הפלטות השונות שהכנתי באותה טכניקה. כל פעם ממלאים עוד קצת אמייל, מכניסים לתנור כדי לתת לאמייל להיצמד לשכבה שמתחתיה וממשיכים. לבסוף אחרי שממלאים את הכל משייפים את המתכת והאמייל כדי שיהיו זהים בגובה. 

גם פה אפשר לראות שהחלטתי ללכת על איורים צבעוניים. באחת פרח ובשניה ינשוף שנח לו על ענף.







אחרי שסיימנו לעבוד על הפלטות עם החוטים, נתבקשנו להכין תכשיט קטן באותה טכניקה. הקורס הזה נתן לי אפשרות לפנות לכל הדברים החמודים שאני אוהבת וליישם אותם בקורס הזה והפעם בחרתי בפרפר




הפרפר עשוי מכסף, מאחור מנגנון הסיכה, הוא צבוע באמייל סגול והחלק הפנימי שלו הנחתי עיגולי מתכת שבכל אחד מהם שמתי אמייל בצבע שונה. 

החלק האחורי של הסיכה

אין ספק שהקורס הזה נתן לי דרור וחופש להשתמש בדימויים האהובים עלי ובצבעוניות שלא נגמרת :) 



לעבודה האחרונה ופרויקט הסיום של הקורס נתבקשנו להכין תליון או סיכה שתוקדש למישהו. אני החלטתי מיד להביע את אהבתי למשפחה שלי והחלטתי לעשות משהו שיוקדש להם. 

בפרויקט השתמשנו בדקאלים, דקאלים הם "מדבקות מים", הם פועלים כמו קעקוע זמני. זהו ציור/דימוי שמודפס על נייר, במקרה שלנו הדפים הודפסו בצבעי אמייל שמגיבים לחום התנור. הדף שעליו הם מודפסים מוגן עם שקף אותו מסירים לפני שמניחים אותו במים. אחרי כמה שניות במים, הדימוי/ציור מופרד מדף הנייר, את הדימוי מניחים על האמייל, מוודאים שאין בועות אויר, נותנים לו לנוח 24 שעות ומכניסים לתנור. בתנור הדימוי המודפס, בצבעי אמייל, "נדבק" לשכבת הבסיס עליה הוא הונח.  


אני החלטתי להכין סיכה לכל אחד מבני המשפחה הקרובה שלי: אמא, אבא, אחי ואשתו ואחותי.

מצאתי דוגמא של סיכה (ויקטוריאנית?) והתחלתי לנסר..




ולנסר..




ולנסר..




ולנסר..





ולנסר..

 המתכת מנוסרת לפי הנייר שהדבקתי עליה


עד שהיו לי 4 בסיסים לסיכות






את המתכת כמובן שציפיתי באמייל, כדי שיוכל "לתפוס" את הדאקלים. בחרתי בצבע בהיר כדי שהדקאלים יהיו בולטים באופן יחסי למול האמייל הבהיר.


הדימויים שהדפסתי על הדף היו תמונות של כל אחד מבני המשפחה ובנוסף איורים חמודים אחרים שקישטו את הסיכה.





מימין - אמא
משמאל - אבא



מימין - אחותי
משמאל - אחי ואשתו

רגע לפני שנגמר הקורס ועוד נשאר לי כוח החלטתי להכין עוד כמה פריטים קטנים, הם עוד לא מוכנים אבל אפשר להבין מה הם אמורים להיות, כל אחד מהם הוא סיכה. 



זוג סיכות, מרי פופינס (שאהבתי את דמותה עוד מהשבלונה בתרגיל הראשון) ובועה של דיבור שעוד לא נרשמה בה מילה/טקסט.




וזוג סיכות נוסף, הפנתר הורוד ובועה של דיבור שלא נרשמה בה מילה/טקסט.





תמונות נוספות של התכשיטים ועבודות נוספות שלי, תוכלו למצוא בפליקר שלי:


מקווה שנהנתם

רוני


10 תגובות:

  1. תענוג צרוף!
    יופי של קורס ועוד יותר יופי של תוצרים. אני חייבת להגיד בעניין הסיכות שהכנת לבני המשפחה ש 1. את מטורפת לנסר הכל! 2. זה מקסים 3. הייתי מכינה עץ משפחתי ותולה אותן עליו.
    והסיכות האחרונות (עם בועות הדיבור) הגניבו אותי לאללה.

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה! הקורס הזה בהחלט היה אחד הצבעוניים והמעניינים יותר.
      תודה על הרעיון של עץ משפחתי.. יש מצב שזה יקרה :)

      מחק
  2. דארלינג, זה פשוט נפלא!!! איזה כיף להיכנס אל מאחורי הקלעים! הסיכות למשפחה הרגו אותי!!! ניסור מושלם!!! עוד כמה שנים אני אגיד, רוני?!? ברור שאני מכירה! LOL.
    נשיקות ממעבר לים!
    מירה

    השבמחק
    תשובות
    1. מהפה שלך.. ליקום. א-מ-ן שבעוד כמה שנים השם שלי יהיה מוכר בצורה שכזו :)
      נשיקות חזרה!

      מחק
  3. איזה יופי.... אהבתי מאד את העבודה המשפחתית!!!!

    השבמחק
  4. נפלתי מהניסור... הקאפקייקים מקסימים וכמובן - הפתנר המלך!!!

    השבמחק
    תשובות
    1. הניסור הפיל גם אותי. פיזית :) זה היה קשה אבל שווה
      תודה :) הפנתר בקרוב יהיה בבעלות חדשה, הוא מחכה לטיפול הסופי והאחרון שלו :)

      מחק
  5. ניסור מטורף, סיכות הבאבלז גאוניות והכל מרהיב, רוני גאוני! :)

    השבמחק
    תשובות
    1. תודה! :) הניסור אכן מטורף אבל היה שווה כל דקה!

      מחק